חיפוש

מספר מילים מהסופרת

את ליאורה הכרתי כבת זוגו של בן דודי, היכרות שטחית בלבד לפני שארזו את המזוודות ונסעו לגלות את אמריקה.

הרבה טובות שמעתי עליה, והרבה מחמאות על יכולותיה, היזמה שלה והמרץ הבלתי נדלה.

דרך החדשות המשפחתיות עקבתי אחרי הלימודים והעבודה של איציק וליאורה, וכמובן שמעתי בשמחה רבה על לידתה של מור.

נראה שעבר הרף עין מאותה התרגשות של תינוקת חדשה במשפחה לצמרמורת והאימה שאחזה בי כששמעתי כי ליאורה מאושפזת במצב קשה וכי הרופאים לא מביעים תקווה לחייה ובטח לא לשיקומה.

בתקופה שאיציק וליאורה חזרו לארץ נשאתי עמי צער משלי, וכאשר נפגשתי עם איציק הייתה החברות ביננו, אם כי לתקופה קצרה, אחד הזיכרונות היפים והמשמעותיים שלי.

החיים המשיכו. נקפו מספר שנים בהם נפגשנו מדי פעם, ובאחד מהאירועים המשפחתיים אמרתי שאני מחפשת סיפור מעניין כדי לכתוב. ליאורה שעמדה בגבה אלי הסתובבה. "אולי את הסיפור שלי?" מיד קבענו פגישה ראשונה.


כמי שעסקה באימון אישי וב NLP השתמשתי לאורך העבודה עם ליאורה בכלים שהיו לי כדי להתמודד עם מקומות כואבים.

במשך כשמונה חודשים נפגשנו באופן קבוע, שוחחנו, שאלנו שאלות, נזכרנו, קראנו מסמכים, ועברנו תהליך מופלא של עיבוד הסיפור של ליאורה מחדש.

איציק ביקש לא להיות מעורב. חזרה לימים הנוראים שעברו הייתה קשה מלהכיל עבורו.

לנגד עיני ליאורה עברה שינויים בביטחון שלה, בהבנה של מה שהיא כבר השיגה עד אז, בהתייחסות שלה לעצמה ולמה שהיא מסוגלת ויכולה.

הספר נכתב באהבה רבה ובהרבה תשומת לב. היטלטלתי עם ליאורה בין ייאוש לתקווה, בין כעס לקבלה ולאהבה, בין תלות לעצמאות, וצפיתי בה הולכת ומסוגלת להתבונן על האירועים הקשים שעברה כעל חלק מחייה ולא השלם שמנהל את כל אישיותה.

עם כל זאת - הספר חיכה לרגע הנכון. מבחינתי הכתיבה והתהליך שליאורה עברה היו העיקר.

היום, שתים-עשרה שנה לאחר שנכתב, הספר רוצה לקבל חיים משלו. אנחנו מבינות עד כמה חשוב שאנשים שעוברים חוויות דומות והאנשים הקרובים להם ידעו שיש מוצא ודרך, ויבינו את המחשבות של מי שלא יכול לבטא אותן במילים. או כפי שליאורה אומרת "כל כך רציתי שיהיה לי מדריך למשתמש באותה תקופה, ולא היה". אני מאמינה ומקווה שהספר יאיר נקודות חשובות וייתן תקווה למי שסובל מבעיה דומה, לבני משפחה ולמטפלים.

אני מורידה את הכובע בפני ליאורה על הנחישות יוצאת הדופן שלה לשבור את תקרות הזכוכית של חייה ולהמשיך ולטפס תמיד לעוד פסגה.


אורה רוזנברגר


לרכישת הספר לחצו כאן